הונדורס

 

 

 

כלכלת הונדורס מתפתחת יחסית לאט בהשוואה למדינות אחרות באזור. הונדורס מנצלת את הסכם הסחר החופשי (CAFTA) בין ארה"ב למרכז אמריקה ואת שמיטת חובות ביוזמת ארגון המדינות העניות ובעלות חובות כבדים (HIPC). הכלכלה המקומית מתבססת במידה רבה על יצוא, בעיקר בננות וקפה, מה שהופך אותה לחשופה לאסונות טבע ושינויים במחירי סחורות.

עם זאת, השקעות בתעשייה היבולים וענפי יצוא לא מסורתיים מגוונות את הכלכלה המקומית. בשנים האחרונות חלה עלייה בהשקעות זרות עקב הקמת חברות Call-Center בהונדורס. צמיחה של כלכלת הונדורס נותרת תלויה בזו של ארה"ב – יבואנית הגדולה של מוצרי הונדורס.

CAFTA הוא הסכם סחר אזורי שנחתם על ידי ארה"ב וחמש מדינות במרכז אמריקה: גואטמלה, אל סלבדור, הונדורס, ניקרגואה וקוסטה ריקה והרפובליקה הדומיניקנית (באיי הקריביים). ההסכם כולל מקיים את העיקרון הכללי של פטור ממכסות ומכס לתוצרת חקלאית. בנוסף, ההסכם אמור לעזור לטפח צמיחה כלכלית בהונדורס, לשפר את רמת החיים של אזרחיה וליצור מקומות עבודה בשכר גבוה יותר במדינות CAFTA וארה"ב על ידי צמצום וביטול חסמי סחר והשקעות.

חוקת הונדורס קובעת כי הקונגרס הלאומי הוא הגוף היחיד המוסמך להטיל מסים אשר נגבים ומנוהלים על ידי ממשלת הונדורס ברשות המסים (“Dirección Ejecutiva de Ingresos או  DEI).

שיעור מס החברות לחברת מקומיות עומד על 25%. תושבי הונדורס כפופים למס על הכנסה זרה ומקומית כאחד. מס של 10% חל על רווחי הון, ללא קשר למרכז החיים של הפרט. מס מופחת של 4% חל על פרטים או חברות אשר נמצאים באזורי תיירות וסחר חופשי.

בהונדורס נהוג מס טריטוריאלי לקביעת הכנסה החייבת במס. אזרחי הונדורס כפופים למס הכנסה על הכנסותיהם הנובעים מהשקעות ורווחים פיננסיים אשר מקורם בהונדורס ומחוץ לה. אזרחים זרים כפופים למס הכנסה על הכנסותיהם שמקורותיהם בהונדורס. לצרכי מס, פרט ייחשב כתושב הונדורס אם הוא/ היא שוהים יותר מ -90 ימים בארץ בשנה קלנדארית אחת, ברציפות או לא.