תשלום לרשויות המס-העדפת נושים?

עו"ד משה גבע

בביהמ"ש המחוזי בחיפה מתנהל לו תיק פירוק חברה (פר"ק 37547-06-15 יורקוב נ' קיו.סי.אי), הליך נפוץ שבד"כ אין בו שום דבר מיוחד. אולם בתיק ספציפי זה ניתנה החלטה לא שגרתית ביום 26.6.16 שמחייבת תשומת לב מכל מי שנקלע למצב זה, או שלקוחותיו נמצאים בהליך דומה.

עסקינן בבקשה שהגיש מפרק החברה לביהמ"ש בדרישה להשיב תשלום מע"מ שהחברה שילמה זמן קצר טרם הגשת בקשת הפירוק לביהמ"ש. הטענה העיקרית של המפרק אשר נדונה בהחלטה, הסתמכה על טענת "העדפת מרמה" בהסתמך על סעיף 355(א) לפקודת החברות ועל פסיקה מנחה בעניין זה (ראה: ע"א 4269/11 ברמי נ' אלקלעי  בתפקידו כמפרק של חב' אקסלרוד).

להלן שלושת היסודות המצטברים שבהתקיימם תתקבל טענת "העדפת מרמה":

  1. בשעת ביצוע הפעולות לא הייתה לחייב יכולת לפרוע את חובותיו בהגיע זמן פירעונם.
  2. הפעולות נעשו בתוך תקופה של שלושה חודשים קודם להגשת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון (פירוק או פשיטת רגל)
  3. הפעולות נעשו על מנת ליתן עדיפות לנושה המסוים על פני נושים אחרים, או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד הנושה המסוים.

במקרה האמור לא היה ויכוח כי שני היסודות הראשונים התקיימו, ולכן הדיון התמקד ביסוד השלישי. היעלה על הדעת כי לחייב היה רצון לתת עדיפות לרשויות המס על פני נושים אחרים, או שלמע"מ היה מנוף לחץ על החייב שהוביל להעדפתו הפסולה?

ביהמ"ש קיבל את טענת המפרק שההסבר האפשרי היחיד להתנהלות החייבת נעוץ בחששם של מנהלי החברה מנקיטת הליכים פליליים נגדם במישור האישי בהתאם לחוק מע"מ. במצב זה ניתן  לייחס למנהלים אחריות פלילית בשל מחדלה של החברה שכשלה בהגשת הדיווחים ותשלום המס המגיע ממנה.

במאמר מוסגר נציין כי נאשמים בסיטואציות דומות שלא דואגים להסרת המחדל (לעיתים גם מכספם האישי), חשופים לעונשי מאסר בפועל וקנס. יתרה מכך, לאחר שהרשעתם הופכת חלוטה, מתקיימת לגביהם "הרמת מסך" אוטומטית והם חבים באופן אישי בחובות החברה.

ברור שלנושים האחרים של החברה (עובדים, ספקים וכו') אין אמצעי לחץ של נקיטת הליך פלילי כלפי מנהלי החברה כפי שיש לרשות המיסים. אומנם מע"מ לא נקט פעולה אקטיבית של אילוץ או שידול, אולם פירעון חוב כשברקע ישנו חשש ממשי מסנקציה פלילית מהווה ראייה נסיבתית מוצקה. בראייה זו ראה ביהמ"ש כמניע של מנהלי החברה לפרוע את החוב בכדי להימנע מאותה חשיפה פלילית והעונשים הנלווים לה.

בסיכומו של עניין, במסגרת ההחלטה הלא שגרתית, הורה ביהמ"ש לרשות המיסים להשיב כרבע מיליון ₪ לקופתו של המפרק, מה שיצר מחדש חוב מע"מ על כל המשמעות והאחריות האישית הנובעת מכך לבעלי ומנהלי החברה.

מעניין מאוד יהיה לעקוב ולראות אם אכן ינקטו הליכים פליליים במקרה זה והאם הנאשמים יעלו  טענות הגנה הקשורות לסיטואציה המיוחדת בה הם הסירו הלכה למעשה את המחדלים, אך הם נוצרו מחדש עקב התערבותו של צד שלישי (המפרק) בחסות ביהמ"ש. האם יהיה בכך להפחית או לבטל את אחריותם הפלילית האישית? ימים יגידו.